זה התחיל כרעיון להגברת היחודיות של דמויות, והתגלה בסוף כדרך אפשרית חדשה להוסיף פרטי צבע לעולם המערכה בעת יצירת הדמויות (ויצירתו שלו).
במו"ד 4, כדי לדעת אם אתה ממש טוב במיומנות מסוימת, בודקים אם יש לך "הכשרה" בה. הכשרה היא הגדרה בוליאנית – או שיש לך, או שאין. אם יש לך, אתה מקבל תוסף 5+ לבדיקה, שזה הרבה. אם אין, אז אתה מוסיף רק את תוסף התכונה, שמייצג כשרון טבעי, ותוספי גזע או חפץ, שמייצגים יתרונות טבעיים של הגזע או השפעות חפצים קסומים שמחזקים את המיומנות הזו.
במו"ד 4 צמצמו את כמות המיומנויות יחסית ל-3, שזה טוב, אבל כמו בכל שיטה עם הגדרות מיומנויות כלליות יחסית (למשל הנשגבים), הרגשתי שראוי לתת לדמויות יחוד נוסף, בצורת התמחות (כמו בנשגבים). למשל, "אתלטיקה" היא המיומנות שנוגעת לכל פעילות אתלטית מבוססת כוח, אבל מעניין יותר לומר שהלוחם הוא אתלט מצוין ויודע לשחות היטב, לעומת אביר הקודש שהוא אתלט מצוין ויודע לטפס היטב – במקום לומר ששניהם יודעים לעשות הכל באותה מידה. אז צריך התמחויות.
השינוי שאני מציע דורש תחילה להוריד את ההכשרה לתוסף 3+ בלבד, על מנת לתת את ה-2+ להתמחות. אתה די טוב באתלטיקה, אבל ממש טוב בטיפוס. עבור כל מיומנות אתה מגדיר התמחות אחת – אין צורך להסתבך עם יותר מכך, זה בעיקר בשביל פלייבור בכל מקרה – וכאמור, באותה התמחות ספציפית הגלגול הוא 5+. כולם קצת פחות טובים בהכל, וניתן דגש רב יותר לביצוע הדברים בהן הדמויות טובות.
שני סיירים, בעלי הכשרה במיומנות "טבע" (שעוסקת בכל הקשור להישרדות בטבע), שונים אלו מאלו בכך שהאחד מסתדר במדבר והשני ביער. שניהם יודעים להסתדר היטב בכל מקום, יחסית לדמויות אחרות, אבל סייר היער ממש טוב ביער, וסייר המדבר ממש טוב במדבר. כן, במו"ד 4 תוסף של 2+ ראוי להגדרה ממש.
ההשלכה הראשונית של זה היא שכל דמות חייבת לקחת התמחות בכל מיומנות שיש לה בה הכשרה, כי אם לא תיקח, היא מפספסת את ה-2+ המגיע לה. זוהי החלטה לא נכונה משחקית להתעלם מכך. כתוצאה מכך, הלוחם שמתמחה באיום, אתלטיקה וסיבולת יצטרך לתת סגנון ואופי לכל אחת מהמיומנויות האלו, איך היא מתבטאת אצלו. זה נחמד מאוד בעיני.
עד כאן התוצאות שקיוויתי לקבל. כשחשבתי על זה קצת יותר, מצאתי שאפשר להשתמש בטכניקה הזו גם כדי לעזור בהוספת פלייבור לעולם, להגדיר אותו יותר הדוק.
זה הולך ככה: אם המנחה לא מספק רשימת התמחויות, אלא נותן לשחקנים להמציא אותן, אזי בעצם בחירת ההתמחות הם מגדירים מה קיים בעולם, ובאיזו מידת חשיבות. מאחר ויצירת הדמויות מתרחשת בתחילת המערכה, ביחד עם יצירת העולם למעשה, אז כאשר המנחה לא מגדיר משהו עבור העולם – השחקנים עשויים לעשות זאת, אפילו מבלי לשים לב, בעצם האופן בו הם יוצרים את דמויותיהם. זה קורה לא מעט כבר ככה (אם אחד השחקנים רוצה לשחק גמד, המנחה צריך לחשוב מה מקומם של גמדים בעולם, ובדרך כלל יתבסס על המניירות של הגמד המסוים הזה); הרעיון כאן הוא להתבסס ספציפית על ההתמחויות, ובאופן גלוי ומובנה – להגיד לשחקנים "ראו, ככה אתם משפיעים על העולם ביצירתו".
לדוגמא, יתכן שיש שחקן בחבורה שבחר לשחק אשף כי הוא אוהב מטאפיזיקה של קסם. הוא יודע שלפי ההתמחויות שיבחר הוא בעצם מגדיר את העולם, ועם החופש האומנותי הזה, מחליט שההתמחות שלו במיומנות "מאגיה: תהיה "מעגלי קסם". זה אומר שיש מעגלי קסם בעולם, והופ המצאנו גישה חדשה לקסם. מה ההשלכות שלה בדיוק? אפשר להשאיר את זה מעורפל עד שהמנחה יחליט להמציק את זה (מלשון מוצק, כלומר), או לשבת עם המנחה ולהגדיר כבר עכשיו מה זה אומר.
אותו שחקן יכול גם לבחור עבור המיומנות "היסטוריה" התמחות ב-"אוזבקית עתיקה", בהתייחסו לאימפריה האוזבקית המפורסמת – כך מסתבר – שהיתה רבת חשיבות לפני עידן ועידנים. שחקן אחר יקח "מלכודות מהעידן הראשון" כהתמחות למיומנות "פשיעה", בכך מגדיר שחלק נכבד מהמלכודות בעולם הן שאריות של עת קדומה בה יצרו מלכודות באופן שונה מכפי שנהוג היום. בטח עם המון קסם והשפעות קטלניות במיוחד.
עדיין לא ישמתי את השיטה הזו, מאחר ובמערכה האחרונה שלי רוב השחקנים עסקו בלהכיר את השיטה והאפשרויות הרבות שעומדות לרשותם, ולא רציתי להעמיס עליהם דרישה להמציא עוד מני התמחויות – במיוחד מאחר ואנחנו משחקים בעולם מערכה מובנה, שאותו הם לא כל כך הכירו, ולכן דברים שהיו ממציאים היו עלולים לסתור דברים קיימים כבר, מה שמוביל לסיבוכים מיותרים.
אפשר לפתח את הגישה הזו מעבר למיומנויות, ולהפוך חלקים נרחבים מתהליך יצירת הדמות לתהליך יצירת העולם. אם מישהו עושה משהו בכיוון הזה, אשמח לשמוע מה יצא לו.
הרעיון בהחלט מניין וטומן בחובו את היתרונות הגדולים שיש בהענקת מנדט לשחקנים להוסיף משהו לעולם.
עם זאת, האם הפגיעה ביכולות השחקנים ( 2- לכל גלגולי המאגיה כשלא מדובר במעגלי קסם) אינה יותר מדי מחמירה?
פתרון אחד הוא שמעגלי קסם (לצורך הדוגמא) יהיו מאוד נפוצים במערכה.
פתרון כללי יותר הוא אולי לשנות את החוק שלך כך שמחוץ לתחום המומחיות הדמות תקבל 4+ ובתחום המומחיות 6+, כך הפגיעה הכללית קטנה יותר וההתמחות יכולה להיות סופר- מגניבה.
בנוסף,נדרש להחליט יך מגדירים התמחות, כך שלא תהיה כללית מדי (וכך לא ממש התמחות) או ספציפית מדי (וכך לא שימושית).
בהחלט נחמד… כל עוד המנחה משתף פעולה. אני חושב ששווה להוסיף מנגנון שיאפשר לשחקנים להזריק את תחומי ההתמחות שלהם אל תוך המשחק איכשהו, כדי שלא יתברר לי שההתמחות שלי הולכת לאיבוד.
באמת, אתה מפחד שיהיו תחומי התמחות, בתוך אתלטיקה, שיהיו רחבים מדי? ועוד במו"ד, בתת-מערכת שמיועדת לכסות את כל הצדדים שהם לא הקרב, וממילא משניים לעיקר המשחק? אתה חושש לזוטות.
פסקי – יש מנגנון שמוודא ש,נניח, האויב הגזעי של הסייר בחבורה יופיע במשחק? יש מנגנון שמוודא שמדי פעם יופיעו אלמתים כדי שהכהן יהיה יותר רלוונטי (אני מניח שיש את הדברים האלה גם במו"ד 4. תקנו אותי אם אני טועה)? שוב, זוטות. צריך לסמוך על המנחה.
לא, אין מנגנון כזה, אבל זה ממש לא אומר שזה מיותר – מה גם שאני לא רואה למה זה מפריע.
המנחה לא תמיד יודע או זוכר את *כל* מה שיש לדמויות של השחקנים – ביחוד עם מדובר על ארבעה או חמישה שחקנים עם שלוש עד חמש התמחויות כל אחד. יהיה נחמד אם תהיה לשחקן אפשרות להזכיר לו "שמע, יש לי התמחות שלא באה לביטוי כבר הרבה זמן", ואולי גם לקחת תפקיד יותר פרואקטיבי בלהכניס את זה למשחק ולוודא שהיא תכנס למשחק בצורה שמעניינת אותו.
פסקי, אני מאוד אשמח לראות רעיון כזה מבוצע איכשהו. גם אני חושב שדברים שכאלו דורשים התחשבות מהשה"מ, אבל הניסיון אומר שהמנחה פשוט לא זוכר את כל ההתמחויות האלו. לתת קצת כוח בידיהם של השחקנים יעזור כאן.
מה רע במה שפסקי הציע – פשוט שהשחקן יעלה את זה מדי פעם?
או, אני לא יודע – שהמנחה יעקוב אחרי הדברים האלה בין הסשנים?
לא כל דבר צריך התחשבות בשיטה.
@ננסק:
אני חושב בכיוון הזה: מכיוון שהמטרה מצד אחד היא לגרום לשחקנים להגדיר את העולם בעזרת ההתמחויות, ומד שני לגרום להם להרגיש שההתמחויות שלהן משנות, אני חושב שיהיה במקום לשלב את שני המטרות.
משהו מאוד בסיסי יהיה בסגנון – כאשר הדמות נתקלות בבדיקת מיומנות שבה יש לה התמחות, השחקן ראשי להגיד שהיא קשורה להתמחות שלו, בתנאי שהוא מספק פרט נוסף על העולם בתחום ההתמחות. במקרה ה"מעגלים" שלך למשל, אפשר יהיה להפוך רונות קסומות על הקיר למעגל של רונות, וככה לקבל את ההתמחות, בתנאי שנותנים עוד פרט מעניין על מעגלים קסומים שקשור לסיטואציה – למה יכול לשמש מעגל כזה, מי ידוע שהשתמש בזה וכולי.
אם רוצים קצת לעבות את זה, אפשר להפריד בין השניים – לא תמיד יש רעיון באותו רגע, ולפעמים יש רעיון שלא קשור דווקא לבדיקה כלשהי (יצאתם מהמבוך ומולכם שרשרת הרים. ללוחם המטפס יש משהו להגיד עליהם, אז למה לא?). אפשר לעשות מאגר מיוחד שבו תאגור נקודה כל פעם שתמציא פרט הקשור להתמחות שלך, וממנו תוציא נקודה כל פעם שתרצה להמיר בדיקת מיומנות להתמחות שלך, או להזריק פרטים שלא היו קודם וקשורים להתמחות שלך לסצנה.
פסקי, הבעיה עם מה שאתה מציע, היא שהמנגנונים הללו הם מאוד מאוד לא ברוח של מו"ד בכלל, ומו"ד 4 בפרט. כמובן שאפשר להוסיף חוק בית שחורג מהרוח של השיטה הכללית. אבל אני חושב שאת זה ראוי לשמור לדברים באמת חשובים (למשחק/לשחקן/למנחה/לקבוצה). קשה לי לראות איך פרט קטן כמו ההתמחות של המיומנות מצדיקה חריגה כל כך גדולה מהצורה שבה עובדת מו"ד.
למה לא להסתפק פשוט בכלל הבא: כשנעשית בדיקת מיומנות שלשחקן יש בה התמחות, אם הוא מציג הסבר משכנע מספיק למה זה קשור להתמחות שלו – אז זה קשור.
אין מנגנונים שיטתיים חדשים שמתווספים לחוקים עצמם, וזה גורם לשחקנים להציף את ההתמחויות שלהם. מנחה שמוצא את עצמו אומר יותר מידי (ויותר מידי זה משתנה בין קבוצה לקבוצה) לשחקן "לא, זה לא קשור" – יודע שיש בעיה, אחת משתיים: או שיש לשחקן צפייה לא נכונה מהמנגנון הזה – ואז אפשר לטפל בזה, או שכנראה שהוא לא שם מספיק מצבים שמצדיקים שימוש בהתמחות.