הצוות המובחר יוצא לפעולה! חלק ב'

בפרק הקודם של הצוות המובחר: דעות קדומות מנסות למנוע מערן ליצור מערכת גיבורי על בישראל. מי ייכנע ראשון – ערן, התפיסות… או ישראל?!

כאמור, משחק גיבורי העל שתכננתי ניסה לזהות ולהתמודד עם הבעיות שבהרצת גיבורי על בישראל. לכן זוהי ישראל מוגזמת, מכל בחינה: גדולה יותר, לחוצה יותר, הכל גדול וקטלני יותר. מכאן והלאה, זהו ממש התקציר ששלחתי לשחקנים לפני המשחק, עם כמה הרחבות קטנות. הכירו את ישראל המורחבת, שכוללת את כל סיני, וחלקים נרחבים מלבנון.

מעולם לא החזרנו את סיני, ואת חצי לבנון כבשנו, לא סתם החזקנו בה. תל אביב בלעה סופית את כל גוש דן, ואילת התפתחה לכדי מטרופולין ענקי גם היא. העשירים עשירים הרבה יותר, והעניים עניים לאללה. הארץ מונה 20 מיליון איש, צפופים למדי. החמאס משגר רקטות עם ראש נפץ ביולוגי, שצה"ל מיירט באמצעות לייזרים. אירן מפתחת פרויקט חיילי על אטומיים. חיל השריון כמעט הוחלף בידי חיל חליפות הקרב. הפנתרים השחורים הם מחתרת של ממש, שמבצעת פעולות טרור (עם אנשים עם כוחות על) במטרה לשנות את הסדר החברתי בארץ ולשפר את מעמדם של המזרחיים. ירושלים פחות או יותר שייכת לחרדים, שהצליחו לגרום לכך שתוכרז כמעין תת-מדינה עצמאית, בדומה לותיקן באיטליה. אה, והרבנים הגדולים של החרדים מסוגלים לחולל ניסים, באמת, אם כי לא ברור איך. את מלחמת ששת הימים ניצחנו בזכות "רב-און", שהביס את מפלצת הג'יהאד העצומה שיצרו הסורים והמצרים, ורבין נרצח על ידי טלפת לאומני מטורף שהצליח לחדור מבעד לשדה ההגנה האוטומטי שמקיף את ראש הממשלה.

זוהי ארץ גדולה ועמוסה הרבה יותר מישראל האמיתית, וכל הקונפליקטים מוגזמים במידה קיצונית. הצוות המובחר האווירה של המשחק ושל גיבורי העל עצמם היא קלילה יחסית, בסגנון Freedom Force. יותר כמו בקומיקס גיבורי על קלאסי ופחות כמו סרטי הקולנוע. (ממש לא 'האביר האפל', הרבה יותר 'איירון מן').

שלהבת – מי היא נערת הלפיד הזו? ביום היא עפה מעל לרחובות תל-אביב, ובלילה משתוללת במועדוני העיר! איש אינו יודע כי זוהי למעשה נתי לוי, הלומדת באחד התיכונים שבעיר, וגילתה בערב מפוצץ במיוחד את כוחותיה המוטנטיים. בפרץ אנרגיה שכמו הבעיר אותה מבפנים, נדהמה הנערה המבוהלת לראות את גופה משתנה לכדי מתכת גמישה, חומר ייחודי אותו כינו מאוחר יותר המדענים 'פלסמה מתכתית'. האנרגיה היוקדת שבתוכה השתחררה כסילוני אש ממוקדים מידיה, ובלהבות בלתי פוסקות העוטפות אותה. לאחר שהצליחה נתי להשתלט על עצמה, החלה מתאמנת בשיפור שליטתה ביכולותיה המופלאות. כעת, בכל פעם שנשמעת קריאה לעזרה או למסיבה, מזנקת נתי לוי למקום מסתור, מתעטפת בלהבות ומשנה את צורתה לשלהבת, הגיבורה הלוהטת!

האצנית – שרון מיכאלי היתה אחת מהספורטאיות המצטיינות של ישראל: אלופת הארץ בכל סגנונות השחייה, אלופת אירופה באירוביקה, ומעל הכל, אצנית ברמה אולימפית. אך ידו של הטרור מגעת לכל המקום, אפילו למרכזו של האירוע המייצג את הרוח הספורטיבית ושיתוף הפעולה הבין לאומי, האולימפיאדה הגדולה של 2008. מחבלי חמאס ניסו לחסל את חברי המשלחת הישראלית באמצעות פצצות שהונחו בחדרם, אך שרון, שנכנסה ראשונה לחדר, הבחינה בכך וקפצה מיד לסגור את הדלת, בטרם יוכלו שאר חברי המשלחת להיכנס. באותו רגע התפוצצו המטענים והחדר התמוטט עליה. כך הצליחה שרון לסכל את ניסיון ההתנקשות בזכות אומץ ליבה, אך איבדה את שתי רגליה. עם שובה לארץ עברה מיכאלי סדרה של ניתוחים חדשניים במהלכם השתילו לה רגליים ביוניות יוצאות מן הכלל ורפלקסים מתויילים המגיבים במהירות שיא. אומנם כעת נאסר עליה להשתתף בכל אירוע תחרותי נוסף, אך רוח הספורטיביות שבה – כמו הלפיד האולימפי – לעולם לא תכבה. השמרו לכם, אלו אשר מבזים את הההגינות ואת רוח האדם, שכן לעולם לא תנוחו בשקט – לא כל עוד האצנית ממשיכה לרוץ!

אלפא קנטאורי – היקום הוא מקום מופלא ומסתורי, מנוקב באינספור נקודות אור זעירות אשר בוערות ללא הפסק למול העלטה המאיימת להחשיכם. הכוכבים מדברים אחד עם השני, חולקים מחשבות עמוקות והרהורים בקנה מידה שכזה, עד שאף בן תמותה אינו מסוגל לתפוס אותם בתודעתו. לפני חודשים מספר שלח סול קריאה בהולה לחבריו בצביר קנטאורי, אך לאחריה – דממה. במשך ימים רבים לא נשלח כל מסר נוסף, וחברי קנטאורי, אלפא במיוחד, החלו להיעשות מודאגים. בסופו של דבר החליט אלפא קנטאורי לשלוח רסיס זעיר מאישיותו הכבירה לעבר סול, לברר בכוחות עצמו מה מתרחש, ומהו פשרה של אותה זעקה מבוהלת אחרונה: "הם בדרכם חזרה"… למרות נסיונות רבים, לא הצליח אלפא קנטאורי ליצור כל קשר עם סול. הוא החליט לשהות בינתיים במערכת השמש ולחקור את פשר התעלומה, במיוחד על פני כדור הארץ, מרכזה של פעילות רבה ויקירו של סול. כעת הוא חבר בצוות המובחר, משואה של תקווה ואור בעידן חשוך; עד אשר יקיץ סול מתרדמתו, יהיה זה אלפא קנטאורי שישגיח על האנושות הצעירה!

סרן א' – בראש הצוות המובחר עומד סרן א', דמות למופת וגיבור הארץ. הוא השתתף בסדרה ארוכה וחשאית של מבחנים קשים ומפרכים, שמטרתם למצוא את הקצין האיכותי ביותר בזרועות היבשה. לאחר מכן התנדב לעבור סדרת אימונים נסיונית, במהלכה למד למצות את מלוא הפוטנציאל של גופו: הוא למד כיצד להפיג ממחשבתו כל ספק ביכולתו, כיצד לאמץ ביטחון רב כל כך עד אשר לגופו אין כל ברירה אלא להקשיב לו, ולבצע מעשים מופלאים. סרן א' עבר קורסים מפורטים אודות התנהגות בפני קהל, והדרכות מיוחדות בפסיכולוגיה חברתית. סרן א' הוא אליל הבנות, הדמות הפופולרית ביותר בכל טוק-שואו, ואיש השנה של השנה החולפת לפי המגזינים טיים-אאוט ועכבר העיר. בעזרתו של משקה אנרגיה ייחודי המשמר את כוחותיו ועם תמיכתו של אגף הטכנולוגיה של צה"ל מאחוריו, סרן א' הוא החייל האולטימטיבי, תקוותה של מדינת ישראל!

הצופה – תופעת הפסיוניות, כוחות התודעה, מוכרת כבר משנות החמישים. מזמן כבר נחשף הפרדוקס המרכזי שבה: כל פסיוני סובל בהכרח גם מפגם נפשי קשה כלשהו. עקב כך הופכים רוב הפסיונים לנבלי-על חצי מטורפים, והמעטים האחרים עוברים טיפולים קשים שמטרתם לנטרל את יכולתם הפסיונית. הצופה הוא אחד מיוצאי הדופן המעטים שמצליחים להסתדר עם מחלתם הנפשית. כילד עיוור ומופנם, הוא סבל כל חייו מתחושת הזנחה עזה ורגשי נחיתות קשים, שהחברה סביבו שמחה לעודד. ככל שהדיכאון החמיר כך התחזקו ההשפעות הפסיוניות שיצר באופן ספונטני, והוא למד להשתמש במוחו כדי "לראות" סביבו, להניע עצמים, ואף לקרוא את מחשבות האנשים שסביבו. תחושות הנחיתות הקשים התבטאו בכך שעם הזמן ממש נעלם מעין, תכונה בה למד מאוחר יותר לשלוט. יום אחד, נטש לגמרי את החברה האנושית והתנתק ממשפחתו וחייו הקודמים. איש אינו יודע מה הניע את הצופה להצטרף לצוות המובחר, במיוחד בהתחשב באנטיפתיה העזה שלו. אך חבריו למדו כי למרות בעיותיו האישיות החמורות, הוא אינו שוגה בהזיות ואינו סובל מטירוף, וניתן לסמוך עליו ללא פשרות. שכן למרות שהוא משרה את הרושם שאין לו כל עניין להתערב בענייני האוכלוסיה, האמת שונה לגמרי: כאשר מתרחש בסביבתו פשע, הצופה לעולם לא רק יעמוד בצד ויביט.

איש אשכולות – ירון סנדרוביץ היה דוקטור לארכיאולוגיה בעל תיאוריות… הזויות במיוחד. במשך שנים טען כי החפצים השונים המתוארים בתנ"ך מכילים כוחות אמיתיים, וכי ההיסטוריה של עם ישראל רצופה בהתגלויות על-טבעיות שניתן להוכיחן באמצעים מדעיים. אך למרות שספריו זכו לפופולריות רבה בציבור, הקהילה המדעית חשבה אחרת – במיוחד מאחר ולא הצליח להראות ולו הוכחה מוצקה אחת לדבריו. הכל השתנה כאשר ערב שבת אחד חפר באחת המנהרות שמתחת לכותל המערבי וחשף חדר סודי. למול עיניו נחשפה מגילה ארוכה ומשומרת במצב מעולה, תלויה באוויר וקורנת באור זוהר! סנדרוביץ היה נרגש כל כך, עד שלא שם לב ששכח לחזק את הפתח שחפר, וזה התמוטט מאחוריו ברעש עז. סנדרוביץ נותר לקרוא במגילה במהלך כל הלילה, מגלה סודות מיסטיים מופלאים, בעזרתם פתח מחדש את המערה ללא קושי. בבוקר נדהמו באי הכותל לגלות כי מתוך המנהרות יוצא אדם מאובק עם ניצוץ בעיניו וכתבים רבים בידיו. אותו הלילה שינה את חייו של ירון, והוא החליט לזנוח את המירוץ הבלתי פוסק אחר תהילה במוסד המדעי, שנראה כעת כה חסר משמעות. כעת, בעזרת משקף מיוחד והמגילות הסודיות מימי בית ראשון, יוצא איש אשכולות להביא גאולה לחפים מפשע!

מגנט אדמה – שגיא מילר היה הסטודנט המוביל ביותר, אם כי גם החצוף ביותר, בכיתתו של ירון סנדרוביץ. למרות שהיה רק בן 21, הספיק שגיא לסיים תואר ראשון בארכיאולוגיה ולהיכנס לתוכנית למתקדמים, במהלכה יצא לחפירות ברחבי הארץ. הוא לא הפסיק להשוויץ בכך בפני כל מי שהכיר. קיץ אחד השתתף בחפירות בסיני, סביב קברו של אנטפ-טארחיר, שנחשף לא מזמן. על פתח הקבר נכתב בבירור "המחלל קבר זה, לא יזכה עוד בברכת האדמה". אחראי החפירה אסר על כניסה לקבר, והתמקד בחפירות בסביבתו. שגיא מילר החליט שהוא יודע יותר טוב. אחד הלילות פתח שגיא את הקבר ונכנס לתוכו, מתוח אך בטוח בעצמו. הבטחון התערער כליל כאשר כל המחתות בחדר נדלקו באחת, ופני רפאים ירוקות אדירות הופיעו מעל המזבח שמולו. היתה זו הרוח השומרת על הקבר, שהודיעה לשגיא בקול קודר כי עקב חוצפתו האדמה עצמה תדחה אותו והוא לא יזכה עוד לדרוך עליה. ממש תוך כדי המילים האלו החל שגיא לרחף באוויר, אך לא באופן חינני ונוח, אלא מבהיל ובלתי נשלט. אך שגיא לא נכנע בקלות כזו, ולאחר שהתעשת, החל מיד להתמקח עם רוח הקבר. שעות ארוכות החליפו השניים דברים, עד שבסופו של דבר הצליח שגיא להערים על הרוח – הוא זכה בשליטה מלאה ב-"קללה", ובעזרת שכנוע ורמאות, הפך אותה לברכה. כעת הוא יכול לעוף – למעשה, להידחות מהקרקע – וכן להרים גושי אדמה ולהדוף אותם באוויר, ממש כאילו היה… מגנט אדמה!

כמה הערות ניסיתי בכוונה להביא את כל סוגי מקורות הכוח המוכרים, ולהלביש עליהם "ישראליות". שלהבת היא מוטציה, ואין בה "ישראליות" יתר. היא צעירה ומחוברת לתרבות הפופ, שהיא, בתכל'ס, אמריקאית. האצנית זוכה בכוח בזכות טכנולוגיה, ויש בה דגש על הקרבה, ספורטיביות, כל מני דברים ציוניים מיושנים למדי, אלא שהיא לוקחת אותם ברצינות. מקור הכוח של איירון-מן, עם האידיאולוגיה של קפטן אמריקה. אלפא קנטאורי משתמש בכוח קוסמי, כמו Silver Surfer לדוגמא, והוא מייצג את הזר והחייזרי, הקוסמי והמופלא, שמעבר לעולם. לכן, אין בו שום דבר ישראלי, או ארצי. סרן א' מהווה את האידאל האנושי, אין לו כוח על במובן הקלאסי. בדומה לבאטמן, מהבחינה הזו. הוא החייל המודרני, זה שמצליח לפנות התנחלויות ולהבין לליבם של המתנחלים, זה שנכנס לעזה בכל הכוח בעודו מודע לכאבם של תושבי המקום, וכו'. הוא כל כך אידאלי, שהוא בכלל לא קיים – לסרן א' אין אישיות משל עצמו, אין לו שם או חיים פרטיים. הוא חי את צה"ל, את המשימה. הוא רק אוסף הקונספטים שמייצגים את צה"ל המודרני. הצופה משתמש בפסיוניות, והוא אינו ישראלי במיוחד. לא מצאתי דרך לחבר אותו לאיזה נראטיב ישראלי מוכר. שקלתי לעשות אותו בן מיעוטים כזה או אחר, אך זה לא הרגיש מספיק מעניין. איש אשכולות זוכה בכוחו באמצעות "קסם", אלא שבארץ, אין לנו שום חיבור למילה הזו. אין לנו חיבור למסורת של מאות שנים של מכשפות או נצרות, ואפילו הדת בימינו אינה מיסטית במיוחד. המקור היחיד למיסטיקה אצלנו הוא התנ"ך, ולצידו גם רסיסי עניין בארץ עצמה: אנחנו יושבים על ארץ עתיקה מאוד, ורק לעיתים נדירות נזכרים בכך, בדרך כלל בטיולי בית ספר. המרתי את הקסם ב-"מגילות קדושות", כדי להתאים למיתולוגיה שתרגיש יותר קרוב לנו, כזו עם נביאים שמרביצים לכוהני שקר, ומגילות גנוזות, וכו'. מגנט אדמה מייצג את הישראלי הצעיר והנדחף, החצוף. יאללה, סמוך, מה הסיפור הגדול. אילולא היה אוהב ארכיאולוגיה, כבר היה מקים איזה סטארט-אפ. הוא פועל בפזיזות, אבל בכל זאת מצליח, ואין ברירה אלא להעריך אותו אפילו תוך כדי שרוצים להרביץ לו מכות. בפוסט הבא ארחיב מעט על הפרקטיקה של הצוות המובחר, ועל סוגי ההרפתקאות ששיחקנו.

פוסט זה פורסם בקטגוריה משחק בתיאוריה, עם התגיות , , , מאת ערן אבירם. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

אודות ערן אבירם

ערן אבירם (34) - ממקימי התעשייה הגובלינית וחנות המשחקים טקטיקה, מתרגם או עורך כל ספר מו"ד בשנים האחרונות, עזר בארגון שניים וחצי כנסים, כתב סדרת סיפורים על משהו בשם ננסק, והשתתף בכל יוזמה מגזינית רצינית בארץ עוד מימי שדים מתחת לכיור. ידוע כיום בעיקר בזכות "על כתפי גמדים", פודקאסט ישראלי שבועי העוסק במשחקי תפקידים, בכתובת http://www.dwarves.org.il

15 תגובות בנושא “הצוות המובחר יוצא לפעולה! חלק ב'

  1. למאן האמת,
    בגלל הדמויות – או לפחות בגלל איך שכתבת אותם – זה נשמע משחק מעט הומוריסטי.

    אני הכי אהבתי את מגנט אדמה ואת האצנית.
    אלה שני דמויות עם כוחות וסיפור מאוד שחוקים, שפתאום הפכו למעניינים מוגניבים.
    מחכה לפוסט הבא… שיצא בקרוב!

  2. אני לא מסכים…
    זה לגמרי לא נראה הומריסטי, זה פשוט נראה כאילו הלכת עם השלב של המוגזם קצת יותר מדי הלאה כי לי לפחות זה כבר לא מרגיש כמו ישראל (יכול להיות גם שאי אפשר לשחק סופר-גיבורים בישראל שתרגיש כמו ישראל).
    רוב הדמויות, חוץ מאלו שמי שמעלי ציין (מגנט האדמה והאצנית) היו די ז'אנריות ולא מעניינות במיוחד, אבל אני מניח שזה מה שרצית לעשות-לנסות להפוך את האביטיפוס הכי בסיסיים ואמריקאים שיש לישראלים… ואתה יודע מה? אני חושב שהצלחת, למרות שישראל היא כבר לא ישראל הדמויות הן ישראליות לגמרי…
    נהנתי מאוד וגם למדתי המון, אני מצפה בקוצר רוח לפוסט הבא.

  3. גם אני חושב שזה עבודה טובה, אבל בכל זאץ – חלק מהכוחות קצת… טיפשיים.

    כך או כך,
    לדעתי זה מאוד ישראלי, למרות שבסה"כ זה יותר קשור להרפתקה עצמה ולא רק לדמויות.
    מחכה לפרק הבא!

    נ.ב: בעזרת איזה מכאניקה שיחקתם?

  4. ספקטקולר, תוכל להרחיב קצת על ההומור שיש כאן?
    שמתי לב שכשאני מנסה להריץ משחקים עם אווירה פאלפית או מד"בית שמתרחשים בישראל, יש שחקנים שמפרשים את זה באופן אוטומטי כמשחק הומוריסטי, ואני רוצה לדעת למה. האם תפאורה פוגע בsuspention of disbelief שלך?

    אני לא מבין גדול בסופר-גיבורים, אבל בהחלט נראה לי שיכולה להיווצר דינמיקה מעניינת בין חברי הקבוצה הזאת – איש אשכולות שמעיר לשלהבת על חוסר הערכים של הדור שלה, האצנית ששואפת למצויינות אישית מול הערכים הקולקטיביסטיים של סרן א', מגנט האדמה שמציק לצופה ויורד עליו בכל הזדמנות…
    אני תוהה – עד כמה הדינמיקות האלה באו לידי ביטוי במהלך המשחק? מה היה היחס בין אופרת סבון בספנדקס לבין מירבוץ נבלי-על?

    פוסט מעולה. אני רשמית גונב בזאת את הקונספט של "איש אשכולות" להרפתקאת הסטימפאנק בפלשתינה של העליה הראשונה שאני מתכנן למתישהו.

  5. כן, אני מבין למה הוא אומר שיהיה קשה לקחת את זה ברצינות. אני חושב שזה בגלל שהדמויות לא מרגישות "ישראליות", אלא כמו קריקטורות של דמויות "ישראליות".

  6. ב"הצופה" היית יכול ללכת על אתוס ההתנדבות הישראלי (אולי אפילו לכיוון השירות לאומי הדתי-לאומי).

    אלון – לגבי ההומור – זה לא יותר מידי מפתיע. כל הסיפור עוסק בנושאים שכולנו התרגלנו לגישה מאוד רצינית כלפיהם. רצח רבין, האיום האיראני, נכות וכו'. אלה דברים שאנחנו רגילים לצרוך בסםר פנים חמור. הצגה כזאת (או מד"בית או פלאפית) של נושאים ישראליים רציניים יוצרת פער בציפיות – הלחם והחמאה של ההומור. צריך לעבוד מאוד קשה אם אתה רוצה להעביר את התחושה ש"למרות הכל זה רציני". למשל, אם הנושא היה השואה ולא האיום האיראני (או רצח רבין בחמש השנים הראשונות אחריו) – יראת הכבוד לנושא הייתה כנראה גדולה יותר מהפער בין ההצגה לציפיות, והתגובה הייתה רצינית (כי הרי לא יכול להיות שצוחקים על זה, ולכן חייב להיות כאן משהו רציני בכל זאת).

  7. אלון,
    לגבי הדינמיקה בקבוצה: בסופו של דבר היינו רק ארבעה שחקנים, אז שלהבת, מגנט אדמה ואלפא סנטאורי לא זכו להשתתף. עיקר המתחים בין דמיות באו בין "הצופה" הינדיווידואליסט הקצת אנטיפתי לבין סרן א' הממלכתי ביותר.

    בהחלט הייתה תחושה הומוריסטית משהו במהלך המשחק, לפחות לחווייתי (אני שיחקתי את איש אשכולות, ואני מרשה לך לגנוב אותו). כמו שמיכאל אומר, הפער בין המציאות שלנו לבין זו המשחקית גורמת לזה בקלות. (באמת, אתה יכול להיות לגמרי רציני כשאתה נלחם ברובו-ז'בוטינסקי [או רובוטינסקי, כפי שקראנו לו] במערות שמתחת לקברו של בן גוריון?).

    דווקא בגלל שזו הייתה ישראל פנטסטית, היה לי הרבה יותר קל להתחבר אליה (מה גם שלנו, השחקנים, הייתה דריסת רגל מסוימת ביצירת פרטי העולם) מאשר לסביבה המציאותית יותר במערכת ה Israeli Unknown Armies ששיחקנו לאחר מכן.

    למי ששאל, השיטה הייתה גרסה קלה ומוגמשת של Mutants & Masterminds

  8. אהבתי את הרעיון של סופר ישראל,אבל מה שמפריע לי הוא שעדיין לא פתרת את הבעיה של ישראל גדולה:נכון,ישראל מפוצצת עכשיו בסופר כוחות וכו',אבל משום שלא אמרת אחרת,אני מניח שגם מדינות אחרות הפכו לסופר מדינות אם סופר טכנולוגיה.הבעיה המשמעותית הייתה שישראל היא לא מעצמה עולמית.נכון,עכשיו ישראל היא מעצמה מזרח תיכונית והיא גם גדולה יותר,אבל גם ישראל שסיני וחצי לבנון שייכים לה היא קטנה יותר ממצריים או איראן,אלא אם גם בשאר העולם ישראל נחשבת לסופר מעצמה אזורית,כלומר שהיא מתחרה רצינית[גם אם לא שקולה]לארה"ב

  9. אני חושב שבשאר העולם לא יהיו סופר מדינות, אלא מדינות כפי שהן משתקפות בעיניה של ישראל-
    אירופה למשל תהיה תרבותית וידידותית על פני השטח, אבל צבועה ועם אנטישמיות חבויה.
    ברית המועצות שעדיין תהיה קיימת, תהיה מרושעת וצינית, רודפת את היהודים ומתגברת את האויבים
    ארצות הברית תהיה טובה ענקית טיפשה וריקנית. מדינות ערב יהיו עוינות, אך יהיה ניתן למצוא בהן ידידים כי אנחנו מקוים לשלום.
    סופר ישראל גם תהיה סופר פגיעה, אם למשל אירופה תכריז עליה חרם, מיד אנשים יצטרכו להבריח בחשאי מצרכים מאירופה, לעבור להמציא דברים תוצרת הארץ וכו'.

  10. פלדריק, אני לא יודע איך הבנת את זה, דווקא בכלל לא התכוונתי לכך. ישראל האלטרנטיבית הזו חשובה יותר במפה העולמית, היא מוקד מרכזי מהרבה מאוד בחינות, ושאר המדינות ממש לא עומדות בסטנדרטים שלה. רק מוקדי עצומים כדוגמת ארצות הברית והאיחוד האירופאי שקולים לה מבחינת השפעה. טכנולוגיה אולטרא-מתקדמת יש בעוד כל מני מקומות – כמו בעולם של אקסמן – אבל בגדול, ממש לא תמצא צבא של חליפות קרב דמויות Mech בצבאות אחרים בעולם, מלבד ארגונים אולטרא-מתקדמים כאלה ואחרים.

  11. כשקראתי על הצופה עלה לי לראש שהיה מגניב אם הוא היה מבוגר בהרבה, ניצול שואה, אבל זה רק אני עם האסוציאציות המעוותות שלי.

  12. מר חסוי, אנא המתן ותענה לפי התור.

  13. פינגבאק: משחק בתיאוריה » סיכום שבועיים – תיראו מופתעים!

  14. פינגבאק: משחק בתיאוריה » הצוות המובחר יוצא לפעולה! חלק ג’

סגור לתגובות.