שלישי בסדרה על חלוקות וגבולות במשחקי תפקידים הוא גיל רן, עם רשומה מחולקת היטב על חלוקת האירועים במשחק למרחבים הקשריים. תחזיקו חזק, מדובר בחומר תאורטי מחודד ביותר, ואנחנו עוד נרחיב בשימושים הפרקטיים שלו.

הקדמה

זוהי הרשומה הראשונה בסדרת רשומות שמטרתה לפרק לגורמים את השאלה שמיכאל גורודין שאל כאן: "מה השחקנים עושים". לדעתי, זו השאלה החשובה ביותר במשחקים חד-פעמיים (ואולי אפילו במשחקי תפקידים בכלל). ברשומות הללו אני אבחין כמה אבחנות, אגדיר כמה מונחים ולבסוף אציג את השאלה "מה השחקנים עושים" שוב, באופן שאני מקווה שתהיה מובנת יותר ושימושית יותר ביצירת משחקים.

הרשומה הזו תעסוק במרחבים הקיימים בתוך גבולות המשחק ומחוץ לגבולות המשחק ובמערכת היחסים ביניהם.

מרחבים

לפני שנתחיל לפרט מרחבים, כדאי שנגיד מה זה מרחב. אני מתייחס לשני פירושים של מרחב: (1) מקום (2) הרקע עליו מתרחשים מאורעות. ניתן להבין שמרחב מכיל מאורעות ויכול להכיל גם פריטים, פעולות ותופעות.

כעת, נבחין בקצרה מספר מרחבים:

• המרחב הפיזי – המרחב בו קיימים פרטים, פעולות ותופעות פיזיות (בעולם האמיתי) והפרשנות האינהרנטית שלהם. במרחב הזה קיימים כיסאות, שולחנות, קוביות, דיבור וכן הלאה. אמנם דיבור אינו פעולה פיזית, אלא הפרשנות של יצירת קול תחת ההקשר של שפה, אבל הפרדה מוגזמת ואינה דרושה כאן. כאשר אתייחס למרחב הפיזי לא אבחין בין הקיום הפיזי של המאורע לבין הפרשנות האינהרנטית שלו.
• מרחבים חברתיים – מרחבים אשר יוצרים פרשנות (מעבר לפרשנות האינהרנטית) תחת הקשר כלשהו למאורעות. המאורעות המפורשים יכולים להיות מתוך המרחב הפיזי או מתוך מרחבים חברתיים אחרים. לדוגמה, במרחבים חברתיים שונים ארוחת ערב יכולה להפוך לארוחה משפחתית, תחת הקשר של משפחה, או לפגישה עיוורת, תחת הקשר של חיפוש זוגיות.
• המרחב המשחקי – המרחב החברתי תחת ההקשר של משחק תפקידים. זהו המרחב בו רשומה זו עוסקת ונעסוק בו רבות בהמשך.
• המרחב המדומיין – המרחב בו קיימים פרטים, פעולות ותופעות במציאות הבדיונית של עולם המשחק.

מרחבים מחוץ לגבולות המשחק

המרחב הפיזי ומרחבים חברתיים רבים קיימים באופן בלתי-תלוי בקיום המשחק. אני בוחר להקדיש פסקה זו לאותם מרחבים הקיימים מחוץ לגבולות המשחק, משום שאנחנו יכולים להביא אלמנטים מתוך המרחבים הללו לתוך המשחק. על מנת להביא דבר מה אל תוך המשחק, עלינו קודם להתייחס אליו כקיים מחוץ למשחק.

מרחבים בתוך גבולות המשחק

אתחיל במרחב הפשוט יותר, זה שאנחנו לעתים מכנים "עולם המשחק" ולעתים מכנים "המרחב המדומיין". אני מעדיף את השם "המרחב המדומיין" ואשתמש בו ברשומה הזאת. המרחב המדומיין הוא מרחב שאין בכוונתי להציק לו. מבחינתי הוא מבוסס היטב. לכולנו ברור שהטלת קובייה מתרחשת מחוץ למרחב המדומיין, ואילו פגיעת חרב באורק מתרחשת בתוכו.

המרחב השני, המורכב יותר והמעניין יותר, בתוך גבולות המשחק הוא מה שאנחנו מכנים לרוב "מסביב לשולחן". השם הזה מטעה, משום שהוא מכיל כל אלמנט במרחב הפיזי (כמו הכיסאות). אני אגדיר מרחב חדש – "המרחב המשחקי".

המרחב המשחקי הוא המרחב החברתי בו פרטים מתוך מרחבים חיצוניים למשחק נכנסים להקשר של המשחק. המרחב הזה הוא החוליה המקשרת הדרושה על מנת לגרום לדבר כלשהו להופיע במרחב המדומיין (אם כי לא כל דבר אשר קיים במרחב המשחקי מופיע במרחב המדומיין).

הדוגמה הראשונה להבאת פרט מתוך מרחב חיצוני אל תוך המשחק היא השחקנים. האנשים, במרחב הפיזי, נכנסים להקשר של המשחק והופכים לשחקנים. ללא ההקשר של המשחק הם אינם שחקנים. השחקנים הם פרט אשר קיים במרחב המשחקי. לרוב, השחקנים ישחקו דמויות ובכך יהוו חוליה מקשרת בין האנשים במרחב הפיזי לבין הדמויות במרחב המדומיין.

דוגמת נוספת היא קוביות, הקיימות גם הן במרחב הפיזי. במרחב המשחקי יתכן שהן יהפכו לגורם אקראיות (כמו ברוב השיטות). הפרשנות שלהן תחת המכניקה יוצרת את ההשפעה בתוך המרחב המדומיין (החרב פגעה באורק או פספסה אותו?). אפשרות אחרת היא שהקוביות יהיו אביזר (prop) במרחב המשחקי, וייצגו קוביות שקיימות במרחב המדומיין. אמנם מדובר באותו פריט פיזי, אבל התפקיד שלו במרחב המשחקי שונה ולכן הוא משפיע באופן שונה על המרחב המדומיין.

יש לשים לב שקיימת דיכוטומיה בין מרחבים חיצוניים לבין המרחב המשחקי. תופעה המופיעה במרחב חיצוני למשחק לא תופיע באותו אופן במרחב המשחקי, אלא תופיע בתור הפרשנות שלה תחת ההקשר של המשחק. באופן זה האנשים אינם קיימים במרחב המשחקי, אלא רק השחקנים. הקוביות אינן קיימות במרחב המשחקי, אלא רק גורם האקראיות, וכן הלאה.

קיום במרחב המדומיין כתלות בקיום במרחב המשחקי

פרט במרחב המדומיין חייב להיות מקושר למרחב חיצוני כלשהו דרך המרחב המשחקי. בסופו של דבר, מסביב לשולחן ישנם פרטים פיזיים (כיסאות, קוביות וכן הלאה) ופעולות במסגרת מרחבים חברתיים (דיון אודות התוספות על הפיצה, דיון טקטי על שימוש בכוחות בקרב). פרט לא יכול להתקיים במרחב המדומיין המשותף (כלומר, המרחב המדומיין שיותר ממשתתף אחד במשחק יכול להתייחס אליו) בלי לבוא לידי ביטוי באחד המרחבים החיצוניים למשחק. על מנת שתהיה השפעה על המרחב המדומיין יש צורך בחוליה המקשרת במרחב המשחקי שתכניס את הפרט או האינטרקציה לתוך המרחב המדומיין.

השחקנים והקוביות ניתנו מוקדם יותר כדוגמאות לפרטים פיזיים. גם אינטרקציה חברתית דורשת את החיבור למרחב המדומיין דרך המרחב המשחקי. לדוגמה, דיון אודות הכוחות שיש להשתמש בהם בקרב מחובר למרחב המדומיין באמצעות המכניקה, שקיימת במרחב המשחקי. דיון in-play מקושר בעזרת השחקנים ובעזרת פעולת הגילום.

גורמים במרחב המשחקי שאינם משפיעים על המרחב המדומיין

כפי שציינתי מוקדם יותר, על מנת שיקרה דבר מה במרחב המדומיין דרושה חוליה מקשרת במרחב המשחקי. מכאן עולה השאלה האם כל דבר במרחב המשחקי יוצר השפעה במרחב המדומיין. התשובה שאני מצאתי לשאלה זו היא לא.

לדוגמה, נתייחס למצב בו שחקן אחד מכריז כי דמותו תוקפת את דמותו של שחקן אחר. הפעולה הזו היא פעולה במרחב המשחקי. יתכן שהמשתתפים האחרים במשחק יגידו שפעולה כזו אינו מתאימה למשחק ותפגע בו. השחקן מושך את הפעולה ובוחר שדמויות תוקפת את האורק במקום את הדמות האחרת.

האינטרקציה סביב השולחן, במרחב המשחקי, לא יצרה השפעה של ממש על המרחב המדומיין. במרחב המדומיין היה קורה אותו הדבר בדיוק אילו השחקן היה בוחר מראש שדמותו תוקפת את האורק. עם זאת, הפעולה הזאת היא בעלת משמעות בתוך ההקשר של המשחק, משום שהיא מעצבת את האינטרקציה במרחב המשחקי. הקבוצה ביססה בהתרחשות הזאת שאין זה מקובל שדמות תתקוף דמות אחרת. מעתה סביר להניח שסוג פעולות שכזה לא יופיע במרחב המשחקי, כך שנוצרה השפעה על אופן התנהלות המשחק.

טשטוש הגבולות – הבאת גורמים ממרחבים חיצוניים אל תוך המרחב המדומיין

טשטוש הגבולות הוא הדבר המעניין ביותר והשימושי ביותר באבחנת המרחב המשחקי. יצירת השפעה של פרטים חיצוניים ואינטרקציות חיצוניות על המרחב המדומיין היא שימוש פרקטי של האבחנה של המרחב המדומיין.

ניקח לצורך הדוגמה משחק שעיקרו קרב בין הדמויות על מנהיגות. השחקנים מנהלים ביניהם, באינטרקציה שב-in-play, מאבק על המנהיגות. המנחה יכול לקחת הפסקה, לכאורה, מהמשחק ולפתוח דיון אודות התוספות על הפיצה. זו הזדמנות עבור המשתתפים לתקוף את המאבק על המנהיגות מזווית שונה. האינטרקציה שתיווצר במהלך הדיון יכולה להשפיע על הדינמיקה בקבוצה ולשנות את ההתנהלות בהמשך המשחק. כך הדיון הזה, שהוא off-play מוחלט, מקושר למרחב המדומיין. המשתתפים במשחק ממשיכים לתפקד כשחקנים באינטרקציה הזאת ובכך משמשים חוליה מקשרת בין המרחב החברתי למרחב המדומיין.

דוגמה נוספת היא שילוב פרטים פיזיים חיצוניים לחלוטין במשחק. לצורך הדוגמה נניח שמדובר במשחק בו השחקנים מגלמים פושעים ב-setting מודרני. מחוץ למקום בו השחקנים נמצאים עוברת ניידת משטרה המפעילה סירנה. המנחה משתמש בסירנה ומכריז כי הדמויות שומעות סירנה. הסירנה נכנסת אל המרחב המשחקי כפס-קול של המשחק ומשפיעה על המרחב המדומיין. אם המנחה ישמיט את החוליה המקשרת ולא יהפוך את הסירנה לפס-קול של המשחק, הסירנה תישאר רעש רקע חיצוני לחלוטין.

עולה השאלה האם בעצם יש תופעה חיצונית למשחק שאינה נכנסת לתוך המשחק. הרי מישהו מהמשתתפים יגיב לאותה סירנה. גם אם כל תגובתו תהיה ניסיון להתעלם ממנה, היא עדיין תשפיע על המשחק. זה נכון. אין לנו דרך להפריד לחלוטין את החוץ מהפנים. החוץ יכנס פנימה דרך מתווך כלשהו במרחב המשחקי (לרוב המנחה או השחקנים). עם זאת, אנחנו יכולים לבחור, באופן מודע, להכניס את החוץ פנימה. הבחירה לתת לגורם חיצוני פרשנות מסוימת תחת ההקשר של המשחק הופכת את הגורם החיצוני לכלי במשחק, אשר משמש את המשתתפים. תחת ההקשר של המשחק, הדיון על הפיצה הוא קרב. תחת ההקשר של המשחק, הסירנה היא פס-קול.

זהו שימוש פרקטי באבחנה של המרחב המשחקי. כמנחים אנחנו יכולים להביט סביבנו ולבחון אם אנחנו רוצים לקחת דברים מחוץ למשחק ולהכניס אותם לתוך ההקשר של המשחק. ברגע שנמציא להם פרשנות תחת ההקשר של המשחק הם יהפכו מדברים חיצוניים, שיכולים להשפיע על המשחק באופן בלתי-מתוכנן, לכלים משחקיים בידינו.

שימוש תיאורטי במינוחים

ברשומה זו יצרנו מינוח חדש – המרחב המשחקי. שימוש אחד שלו הוא בחידוד השאלה ממנה התחלתי, "מה עושים השחקנים". לאחר שיצרנו את האבחנה וביססנו את קיומם של השחקנים במרחב המשחקי, אנחנו יכולים לחדד את השאלה ולשאול "מה עושים השחקנים במרחב המשחקי". השינוי הזה בשאלה אינו מספיק על מנת להבהיר את השאלה במלואה. ברשומות הבאות אבחין אבחנה נוספת אשר תבהיר את השאלה הזאת עוד יותר.

דוגמה נוספת בה המינוח החדש יכול להיות בשימוש הוא הדיון הזה בפורומים. בשלב מסוים במהלך הדיון התחיל שימוש במונחים מבלבלים. בפרט, דובר על פעולות משמעותיות "לגבי המשחק" לעומת "בתוך המשחק" (זה התחיל כאן). שימוש במונחים שברשומה הזאת מאפשר לנו לתרגם "פעולות משמעותיות לגבי המשחק" לפעולות שיוצרות שינוי במרחב המשחקי ואת "פעולות משמעותיות בתוך המשחק" לפעולות שיוצרות שינוי במרחב המדומיין.

סיכום

כולי תקווה שהרשומה הזאת מובנת. אם היא אכן מובנת, היא מעלה מספר הגדרות שיכולות להיות שימושיות מאוד בדיונים אודות יצירת משחקים ואודות קביעת גבולות המשחק.

אני מעוניין להודות לאנשים שנתנו לי השראה ו/או דנו איתי לפני ובמהלך כתיבת הרשומה באבחנות הללו, מכיוונים שונים: מיכאל פבזנר, טלי הלוי, דודי קאופמן, מיכאל גורודין ויותם בן משה.