אני חיפאי. לחיפה יש עבר ארוך ויפה של פעילויות, הרצאות, סדנאות ומשחקים חד-פעמיים. זה בא לפצות על זה שאף פעם לא היה לנו קמפיין שהחזיק מעמד.
שלום, אני גיל ואני משחק בקמפיין.
אני החיפאי היחיד שמשחק בו כרגע. אולי בגלל זה הוא יחזיק מעמד. בכל מקרה, אני התחלתי פסימי. כתבתי דמות נפלאה (גילוי נאות: לא באמת כתבתי את הדמות, רק דיברתי עם המנחה עליה). הדמות שלי הומצאה כך שבהשקעה מינימאלית אני אוכל לשחק אותה היטב. יש לה התנהגות מוגדרת היטב ומכאן גם אופי מוגדר ברמה סבירה. לא טרחתי להמציא (כמעט) שום דבר פרט לצורת התנהגות עקבית.
אתמול קיבלתי טלפון מהמנחה שלי. הוא ביקש ממני לכתוב סיפורים על ההיסטוריה של הדמות שלי. מסתבר ששחקנים אחרים עשו את זה. הם אפילו עשו את זה מייד כשהם הצטרפו לקמפיין. זה היה מוזר בעיני. למה להשקיע כל כך הרבה בבניית דמות, כאשר יכול להיות שהקמפיין הזה לא ימשיך מעבר לסשן השני?
שלום, אני גיל ואני רוצה להתחיל להריץ קמפיין.
אני חיפאי, יש לי שני שחקנים חיפאים (יכול להיות ששלושה, תלוי איך סופרים). אולי למרות זה הוא יחזיק מעמד. בכל מקרה, אני מתחיל אופטימי. אני עומד לכתוב הרפתקה נפלאה (וכשאני כותב הרפתקאות אני כותב המון). הדמויות של השחקנים שלי עוד לא נכתבו. אני רוצה שהם יכתבו דמויות טובות, עם רקע וסיפורים. אני רוצה שלכל דמות תהיה התנהגות מוגדרת היטב, אופי מוגדר היטב, וגם סיפורים טובים שיתנו לי רעיונות להרפתקאות מגניבות שקשורות לדמויות.
היום דיברתי עם שניים מהשחקנים שלי. ביקשתי מהם לכתוב דמויות. אני מצפה מהם לעשות את זה עוד לפני שאנחנו מתחילים לשחק. הם בטח יכתבו דמויות פשוטות ולקוניות, רק כדי שנוכל להתחיל לשחק. זה מוזר בעיני. למה לא להשקיע בבניית דמות, כאשר הם מתחילים לשחק בקמפיין ארוך?
שלום, אני גיל ואני משחק בקמפיין, ורוצה להתחיל להריץ קמפיין, ומבולבל, ולא בטוח כמה לכתוב או כמה לבקש מהשחקנים שלי לכתוב.
אני מודה שלא הבנתי.
It depends on the game and the nature of the GM.
If the GM tailors the game to the characters, then the more you give him, the more he'll have to work with. And that leads to a character that is fleshed out before game-play begins.
If you roll with the punches, you can let each player do what they want. Some players feel they need to know their characters as real people, with detailed histories, nuanced behaviour, etc. before the game even begins.
Me? I paint a character with broad-strokes, I come up with one page in word which paints an impressionist expression of the character's look, history and personality, and then I flesh it out during the game-play, making up historical anecdotes as they come to me and when I feel they are relevant. After 2-3 sessions I usually have the character's personality nailed down 90%, and their history for the most part, but that's the thing. I let the character take its steps, and I go along with it. I do not dictate its path before I know it.
But different strokes.
So Guy, what you come up with is :
__(enemy)__ killed my __(kin)__ ? 🙂
Err, I´m from Haifa as well, playing in a campign thats been running for about half a year or so, and still has a long way to go..
My approach to writing a back story is this: Don´t write a back story. Have a solid concept, come up with a certain mentality, and see for yourself where it leads you to. If you feel like linking certain events to a character´s past, do it on the spot, and don´t be afraid to have the other player´s and even the GM contributing ideas. That way the characters respond to the narrative in a very fluid way, and I avoid these annoying (to me, at least) situations of pre-determined behavior. People change, and their characters change as well. History shouldnt wire your character´s moral karnaugh map, and thats why I dont like to delve into it.
Very cute Inbar 😉
I write about a page, so slightly more. I had an Elven Rogue, back in the heady days of 3ed, for instance. A paragraph on his family and how he came to live with his uncle, his experience growing up in the village, dealing with humanity (they matured faster), the law, his personality… but broad-strokes, leaving more to be built upon.
For example, he respected his uncle, but had been acting out for a while some 40-50 years back, but this is a small description, but you don't really need more, I'm not going to write ten pages on their relationship. But then, every time the party went back to the village/town, and he went and stayed with his uncle, you saw a bit more of their relations.
Just like a good book/movie/series; you don't get the full details on everything, for that you go to Wikipedia, you learn little by little how people behave towards other people, what their personalities are like, etc.
אני דימה, ואני חושב שדיברנו על הקמפיין הזה שאתה מריץ, ואני לא זוכר מה אמרתי לך על האם אני אשחק בו, אבל אשמח אם תדבר איתי על זה שוב.
אני חושב שלבנות דמויות זה כיף, במיוחד אם הדמויות מוגדרות מראש כאנשים מיוחדים (המשחק מתמקד בחבורת פסיכופטים שברחו מבית משוגעים, בגיבורי על מיוסרים, בערפדים בני 100+ שנה וכד'). זה יכול להיות מתסכל לבנות דמות מורכבת ועמוקה ואז לא לשחק אותה, אבל אני אישית נהנה מעצם התהליך של בניית דמות, אז אני חושב שזה מחיר שאין בעיה לשלם.
אני חיפאי לשעבר, ובמערכה האחרונה ששיחקתי, השקעתי הכי הרבה עד כה ברקע של הדמות- קצת עבר אפל, קצת משפחה עם משקעים וקצת אופי מסתורי ו"שמיעת קולות". לצערי, תחילת המערכה התעכבה ,כך שלאחר ארבעה או חמישה מפגשים עברתי לעיר אחרת והמערכה (והדמות) נשארו מאחור.
אז כן, אין טעם להשקיע המון בדמות שאולי לא תגיע רחוק, במערכה שאולי לא תגיע רחוק, במדינה שאולי לא תגיע רחוק.
ומאיפה צצו כל כותבי האנגלית האלה?
The internet 😉
פינגבאק: ייצור ויצירת דמויות | משחק בתיאוריה