וו, חגי עוד פעם היה עסוק בלהבחר לתפקיד של איש חשוב באוניברסיטה ובהתאם, אני כאן כדי להגיד לכם מה עבר כאן בזמן ששאר המדינה עקבה בעיניים פעורות אחרי הטיפשות התורנית של סלבריטאינו היקרים.

הכל התחיל כשחגי חשף לאט-לאט את העובדה שצריך לחשוף לאט-לאט את תוכן המערכה, כדי לתת תחושת עולם אמיתי. שימו לב לפסקת הסיום שלו – "…בפעמים הבאות אחזור לדיון…" – יישום פרקטי בפעולה, ואני כבר במתח!

אחריו הגיע גיל, והביא אנקדוטה מקבוצת המשחק שלו על הזמן והמקום לגלגולי קוביות. שווה לעקוב אחרי הדיון שבא אחרי המזוזה – היה אקשן. אחריו טלי הצטרפה לגל הסיפורים האישיים, עם חוויות מניסיונה להריץ נוביליס – והפסידה עשרות נקודות על משחק מילים בכותרת. סיפור אנושי מרגש שגם בא עם כמה עצות די מוצלחות בתגובות. כנסו כנסו!!!1

אני המשכתי את שבוע הפרטיות הפומבית עם להג קל על ספרי משחק משנות התשעים והתבכיינות על קנייה לא מוצלחת. יבב לי נהר, כמו שאומרים בלועזית. חגי חתם את הגולל על שבוע ההחצנה הזה עם מזוזה העוסקת בסיום המערכות שלו וניסיון זול לעורר בנו קנאה. חגי, זה לא יעזור – אנחנו לא מקנאים בזה שיש לך מלא מערכות, בדיוק כמו שאנחנו לא מקנאים בזה שאתה איש חשוב באוניברסיטה!

בשבוע הבא – סלבריטאים יהיו סלבריטאים, חגי יהיה פוליטיקאי וציפור קטנה לחשה לי שכאן כותב חדש יחזיר לחיים נושא ישן. אני אוהב ציפורים, במיוחד כשהן לוחשות.

פי-יה. עברו עלינו שבועיים נורא עמוסים – וגם בבלוג. את השבוע שעבר התחיל יותם כשהוא קבע שמנחה צריך להיות אסרטיבי, ונענה על ידי אגרוף הברזל של  גיל. אורן הזדעזע וזימן את חגי בעזרת בדיד קסם +3 ללחימה באינטרנט. אז בא מיכאל ואמר שכולם בכלל מבולבלים והשאלה היא רק איך המנחה שולט במשחק. כל כוחותינו חזרו לאינטרנט בשלום.

השבוע שחררנו קצת קיטור עם העולם האמיתי – ערן סיפר לנו כיצד רודונים קיסריים אינם דרך טובה לפרפל מרבוץ בשיחון קבוצתי-עברי, ועמית הסביר לנו למה קשה לו להתמודד עם סיבוכים. וגם במשחק. היה שבוע אישי וחמים, במיוחד לאלו מאיתנו שהסתגרו בבית, כי ברחובות בחוץ המוות התהלך עם להביור.

בשבוע הבא – עוד הרבה דברים מדהימים, מחכימים, ויהיה גם מיזוג אוויר.

ושוב היה שבוע מעניין. אפילו היו דיונים סוערים! זה ממש כיף שאתם מגיבים לנו ככה – תמשיכו!

ויותר בפירוט – מה בדיוק היה? אני פתחתי את השבוע בלצעוק על מנחים שלא סוגרים קמפיינים, פחות או יותר. זה נושא מאד חשוב מבחינתי, ואפילו יש עוד רשומה בקנה שמדברת בדיוק על זה. ביום שלישי, גיל רן דיבר על בעיה מרכזית בהרצת משחקים מבוססי אקטואליה. נראה שהיה הרבה דיון, כי זו באמת נקודה שעלולה להיות רגישה מדי פעם. אורן סגר את השבוע בהסבר מפורט על הזרקת מתח למשחקים, והוא עוד חייב לנו תוכנה שתעשה את זה בקלות.

בשבוע הבא אנחנו מבשלים לכם נושא מסודר ואמיתי: כמה סמכותי צריך להיות מנחה, איך, ולמה?

הישארו עמנו!

וכך מסתיים לו השבוע הראשון של הגלגול השני של הבלוג הזה. למי שלא ידע, החלטנו לחזור לאינטרנט עם צוות גדול יותר וטוב יותר, ולנסות לספק לכם כמה שיותר תוכן. נראה שהשבוע די הצלחנו.

אז מה היה לנו? ערן (זבולון) התחיל לגלגל את כדור השלג כשהוא הסביר איך הוא מכין אלתורים מראש, מה שעודד את יעל להסביר לכולנו איזה פרטים אנחנו אמורים לאלתר. אז הצטרף ערן (אבירם) שדחף את האג'נדה הנפלאה של לתת עוד כוח לשחקנים, שזה דבר נפלא שמוריד לחץ מהמנחה והופך את השחקנים למשתתפים אמיתיים יותר במשחק (לדעתי! אבל אני כותב פה את הסיכום, אז אני יכול להציג את דעתי כאמת מוחלטת). שחר סיכם את השבוע בחזרה לשורשים והסביר מה ההבדל בין מנחה מאלתר למנחה מוכן מראש.

אז את השבוע הראשון אני מסכם כהצלחה גדולה, כי איכשהו יצא שיצרנו שבוע של תוכן אחיד, מלא, ומוצלח. בתקווה, נמשיך עם שבועות נושאיים כמו זה, אבל גם אם לא – אנחנו מבטיחים לנסות להביא לכם תיאוריות מכל הסוגים והמינים, בכל נושא אפשרי. אנחנו לא מבטיחים להסכים עם הדעות שלכם, או אפילו זה עם דעותיו של זה, אבל אנחנו כן מבטיחים לעשות את מה שאנחנו יכולים כדי להיות מעניינים ולגרום לכם לחשוב על המשחק שלכם.

אז תחזרו אלינו בשבוע הבא. יהיה מגניב.