דוגמה ליצירת דבר מפחיד באופן מוצלח

לדיון הזה (תתחילו מההודעה של Victor Surge) הגעתי אחרי שאיתמר הפנה אותי לסדרת הסרטונים הזו (צריך לחזור לטוויט הראשון ולהתחיל לראות מההקדמה, תעשו את זה אח"כ, ולא לפני שהולכים לישון). שימו לב איך האיש הצנום הולך ומשתלט על הדיון, וכמה פירושים שונים למה הוא, איך הוא נראה ומה הוא עושה מופיעים לאורך הזמן.

אם לא נכנסתם לקישורים, או שדחיתם את זה לאח"כ כי זה לוקח הרבה זמן, הסבר קצר: זה עץ על זיוף תמונות על טבעיות, ומישהו שם המציא יצור חדש – האיש הצנום, דבר שמתחזה לאדם בחליפה וצד ילדים. יש הסכמה של כל המשתתפים בעץ שהיצור הזה מאוד מפחיד. חיפוש באינטרנט של Slender Man יראה לכם שחושבים כך גם אנשים נוספים, מחוץ לקהילה הזו. גם אני חושב כך. והיופי הוא שמהר מאוד הופיעו כמה גרסאות שונות –  כל אחד מצא את הפירוש שלו לרעיון הבסיסי. האהוב עליי הוא החליפה כהסוואה.

בסופו של דבר, היוצר מסביר איך בא לו הרעיון – הוא פשוט שילב כמה דברים שמפחידים אותו. ניחוש: דברים שמתחזים לבני אדם, בני אדם במידות יוצאות דופן, אנשים חסרי פנים בחליפות, מחושים. אפשר להוסיף עוד, אבל אין צורך.

בסופו של דבר, כדי להמציא משהו מפחיד חדש, צריך רק לאחד כמה פחדים קמאיים, כמה שיותר בסיסיים כך יותר טוב. לא צריך סיפור רקע מורכב, לא צריך ליצור אווירה. צריך רק לפנות למכנה המשותף הנמוך ביותר. משם השחקנים כבר יפתחו את זה בעצמם לכיוונים הרלוונטיים לעצמם.

ייצור ויצירת דמויות

זה לא התחבר לי עד שקראתי את המאמר הזה, אבל עכשיו הבנתי. אחת מהסיבות (או ההסברים) להבדלים המשמעותיים בין מ"ת בארץ למ"ת בחו"ל זו הגישה לדמויות. שימו לב – במאמר (ובכלל), לרוב משתמשים בביטוי generating characters, כאשר מדי פעם מחליקים ועוברים ל-creating characters. בתרגום חופשי, זה ההבדל בין ייצור דמויות ליצירת דמויות.

היצירה בארה"ב היא עניין תעשייתי, שכולל בעיקר סטטיסטיקות (שוב, תראו על מה הוא מדבר במאמר). אצלנו, יצירת דמות היא סיפור גדול בו הסטטיסטיקות נמצאות במקום שולי. אבל הסטטיסטיקות הן רק מאפיין אחד של תופעה גדולה יותר – בארה"ב, דמות היא מוצר. בארץ, יצור.

כללי שחר להנחיה נכונה בכנסים, חלק ב'

בשבוע הבא יש את כנס היפוגריף. אני לא אהיה שם, אבל שמעתי שיהיה מגניב. לכבוד הכנס, הנה החלק השני של העצות שלי למנחה בכנס.

להמשיך לקרוא

פעם שבועיים היו שבועיים.

אז הבטחנו. אז מה?

כולה עברו שלושה שבועות, לא כזה עניין גדול. איחרנו בשבוע, זה הכל, ובכלל היו לנו סיבות טובות. ובכלל-בכלל, אסור לכם להתלונן, היום היומולדת שלי.

חדל חגיגות, יש לנו סיכום לסכם! היו שלושה שבועיים מרתקים:

בשבוע הראשון דיברנו על משחק דמות, נושא מופרך בעליל לבלוג הזה, כשחגי הביא לנו כמה כלים פסיכולוגיים ליצירת דמות, ואני הבאתי מאת מוטיבציה הפשוטה שמאחורי המ"ת שלי. בשבוע שלאחר מכן דיברנו על דברים שלכאורה לא אמורים לעשות – מיכאל זיגג את מו"ד 4, ואני חיפשתי מוסר בסייברפאנק. ובשבוע השלישי, הידוע בכינויו "השבוע שבתחילתו היה אמור להתפרסם סיכום שבועיים אבל שכחנו ואולי כבר תרדו מזה", גיל הביא אמרות שפר לשוניות ומיכאל הביא טענות ומענות כלפי ירקות.

ובשבועיים הקרובים יהיה!

יהיה…

לא, אין לי מושג מה יהיה. אבל אולי יהיה סיכום כעבור שבועיים-שלושה, ואז אדע מה היה.

שבוע טוב!

סייברפאנק וניהיליזם

הרבה אנשים טוענים שיסוד "הפאנק" בסייברפאנק מוביל למשחק ניהיליסטי (הקישור הזה ארוך, טועה ופחות מעניין. תקראו רק אם יש לכם זמן וכוח לראות מישהו מתבלבל בין "הקבוצה שלי עשתה" ל-"הסוגה מחייבת"). אז ענו לו עם כמה רעיונות מוצלחים למשחק סייברפאנק מוסרי.

והמענה שלי לטענות הראשון – תחזקו את רשויות החוק, או שתמצאו מישהו חזק באותה המידה שימלא את החלל שהן הותירו מאחור. מישהו שייקח מהדמויות את הנשקים שלא אמורים להיות להן ומישהו שימנע מהן מלפשוע. תמיד יש מישהו חזק יותר, במיוחד בסייברפאנק.

להיות מישהו אחר

כשהייתי בצבא, אחד מהדברים החביבים עליי היה טחינת צעירות. מלבד העובדה שזה היה כיף, זו הייתה הזדמנות לעשות משהו שאפשר לעשות רק במסגרת הספציפית הזו. זה היה נפלא, הגילוי הזה שההתנהגות הזו קיימת ומקובלת. ראיתי מה זה להתנהג כמו שרק חייל בלארפ הגדול במדינה יכול להתנהג, ועשיתי את זה עד שזה שעמם. דברים כאלה, ואחרים, לא עשיתי באזרחות, ומסיבה טובה – אלו דברים שאפשר לעשות רק בצה"ל. עזבו את הסיבות לכך, את הבסיס להגדרת התנהגות ראויה – חיילים יכולים לעשות את זה, אזרחים לא. זה העיקר.

כמו במציאות, כך גם במשחק. אני חושב שאחת מהמטרות של משחק מעניין צריכה להיות בחינת התנהגות אנשים במצב אחר, שונה וייחודי.להתחבר למה שכבר מזמן הפך לסטנדרט במדב"פ (למרות שלא בהכרח במדב"פ – גם בחיים האמיתיים יש לא מעט מצבים בהם לא התנסנו), ולהשתמש בכלי המ"ת כדי לבחון מצבים חדשים. לשחק את האחר לא כולל רק דמות אחרת, אלא גם מצב אחר. עדיף שלא מוכר. אם אני יודע מה הדמות תעשה בכל מצב, אין לי טעם במשחק, מלבד לספר לשאר את הדברים עליהם החלטתי מראש. אני רוצה שבמשחק יהיה משהו חדש, שיעלה אצלי שאלות. אני רוצה לעשות במשחק את מה שאני לא יכול ולא רוצה לעשות בחיים האמיתיים. זה לא רק העיקרון של "לעשות את הבלתי אפשרי כי הוא מגניב" – זה לעשות את הבלתי אפשרי, כי אני יכול. כי זה מה שמבדיל בין המשחק למציאות.

כדאי לשים לב לכך שהמטרה הזו מתנגשת ישירות עם התנהגות סוגתית. במטרה הזו לא רוצים להתנהג כמו שכל אחד אחר במצב הזה היה מתנהג – לא לגשת לזקן המסתורי במסבאה כי כולם עושים את זה. להיפך, להגיע למצב בו אנחנו לא יודעים איך מתנהגים, ולגלות מתוך ניסיון הבנת המצב, לא מתוך מוסכמה קיימת, חיצונית. אני לא רוצה לשחק בתוך תפקיד מוגדר וידוע. אני רוצה שהתפקיד שלי יהיה לשחק, גם כשאני לא בטוח שאני יודע איך לעשות את זה. לגלות, מתוך עשיה, איך אנשים מתנהגים במצב אחר.

משחקים ישנים

מסתבר שיש אנשים שמשתמשים בחורים בחוקי זכויות יוצרים כדי להפיץ בחינם פדפים של משחקי תפקידים ישנים. תציצו, אם אתם רוצים לראות איך נראה הנוף לפני שרוב הרבה מהכותבים כאן נולדו.

סיכום פרק זמן ארוך להחריד כלשהו

או, היי!

מזמן לא התראינו. אה… נו, היו לנו לימודים, אייקון, ו,אה, הרבה דברים חשובים מאוד-מאוד אחרים. באמת שרצינו לכתוב סיכום, אבל פשוט לא יצא. קורה. סליחה.

אז, מה עבר עלינו באלוהיםאדיריםכמהזמןלאעדכנו האחרונים?

מיכאל דיבר על תאטרון, ואני עניתי בכותרת מהמלט. גיל סיפר על כתיבת דמויות למערכות החדשות שלו וחגי סיפר על פישוט דמויות. מיכאל כתב על שאנדר שיחק במו"ד 4, ואני הראתי שכשזה מגיע לשיטות, אלוהים לא משחק בק12. מיכאל עבר על שיקולים ראויים ואני ליהגתי את להגם של אחרים.

חגי, שכל מטרתו בחיים היא לגרום לי לקנא, כתב על המלאיינתלפים מערכות שלו, ואני עיצבנתי הרבה אנשים. מיכאל פבזנר הופיע בבלוג, וסיפר לנו על תחרויות בחו"ל ומה שהוא רוצה מהן, ויותם הצטרף לענייני הנכר כשדיבר על ובשפות לעז. למיכאל היה מתכון לכיף (אני מוסיף חרדל) ויושב הראש של העמותה למלמולמשחקי תפקידים בישראל  גם נפנף במערכות שלו. יופי, שברו את ליבי, שברו.

גיל חלק חוויות מאייקון ותובנות על משחקי אימה וחגי חלק דעות על גייסט החדש ופרומית'יאן הישן.  מיכאל הביא קישור לאתר מגניב וערן הביא שיטה להוספת רקע למערכת מו"ד.

אבל כל אלו שייכים לעבר (הרחוק, רחוק מאוד). כאן במשחק בתאוריה אנחנו מסתכלים קדימה, לעתיד! ובעתיד אני רואה משחקים גרועים של טלי, את אורן כמגדלור המאיר לנו את הדרך, מיכאל ממשיך לדבר על שפות, חגי ממשיך לדבר על פסיכולוגיה ואותי ממשיך ללהג.

זה יהיה עתיד נפלא, אני אומר לכם – ואולי גם יהיה בו סיכום שבועיים ראוי לשמו. אז קדימה, לעתיד!

יו"ר על מערכות

היו"ר של איזו עמותה כתב איזה משהו על מערכות. אישית, אני לא בטוח איזו סמכות הוא בנושא, אם הוא אפילו לא יודע איך קוראים למערכות. למרות זאת, זו פיסת כתיבה מוצלחת ומעניינת – במיוחד בהתחשב ברושם שלי, שרוב מה שנכתב בארץ עוסק במשחקים חד"פים או בשיטות.